חוסן נפשי

 

 

 

 

 

 

 

 

במצבי קיצון, כדוגמת מגפת הקורונה, ניתן לראות הבדל בדרך בה אנשים מתמודדים.

חוסן נפשי מתאר את היכולת להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו.

החוסן הנפשי אינו תכונה מולדת בלבד, אלא גם יכולת שמתפתחת במהלך החיים. התפתחותה של יכולת זו  היא תוצאה של תהליך אינטראקטיבי בין תכונות אישיותיות והסביבה. נקודת ההתחלה של כל אחד היא נתונה אולם נקודת ההתפתחות תלויה בתהליך זה כשלסביבה תפקיד משמעותי.

חוסן נבנה לאורך זמן, הוא תוצאה של פיתוח סט של יכולות שמאפשרות להישאר מאוזן למרות השינויים.

סט זה של יכולות נבנה מתוך האינטראקציות של הילד עם המטפלים שלו בבית ובמסגרת החינוכית. מחקרים רבים מראים איך הדמויות המטפלות מסייעות לפיתוח חוסן.

יכולות המתפתחות ומסייעות בבניית חוסן הן:

·                 היכולת להפסיק את הבכי: פעמים רבות הדרך של הילדים לשתף בקושי הוא ע"י בכי זה דבר טבעי עם הזמן מתפתחת היכולת להפסיק לבכות ולשתף בקושי בדרכים נוספות.

·                 היכולת לווסת התנהגות: להתנהג בהתאם לציפיות החברתיות, להפסיק התנהגות מסוימת לסגל התנהגויות מקדמות.

·                 היכולת לדחות סיפוקים: היכולת להמתין לדבר מה למרות הרצון הפנימי החזק.

התנסויות שונות יכולות לתרום בפיתוח חוסן:

        פתרון בעיות: לאפשר לילדים לפתור בעיה שהם נתקלים בה בעצמם, במקום לפתור אותה עבורם. (לדוגמא: תינוק שנתקע מתחת לשולחן לאפשר לו לצאת בעצמו תוך עידוד אבל לא להרים את השולחן או למשוך אותו החוצה דוגמא נוספת: ילד מתקשה להיפרד מהוריו נעודד אותו למצוא מה יכול לסייע לו בפרידה ).

        תכנון מקדים: לשתף את הילדים במה שהולך להיות לפני שהדברים קורים כדי לאפשר להם התארגן. (לדוגמא: בתחילת היום לשתף במה נעסוק במשך היום דוגמא נוספת: ילד שעדיין לא הולך ויש צורך להרימו בידיים נאמר לו לפני שנרים אותו ונציין למה הרמנו אותו)

       וויסות בשניים: פעילויות רבות בגיל הרך נעשות יחד מבוגר וילד דרך פעולות אלו  לומד הילד להתאים את עצמו לסיטואציה. (לדוגמא: בהאכלת תינוק בכפית אנחנו מביטים אחד בשני ושני הצדדים מתאימים את עצמם כשהכפית מושטת התינוק מבין ופותח פה כשהתינוק סוגר את פיו המטפלת מבינה ומניחה לכפית)

      התמודדות במצב לחץ:הדמויות המטפלות מהוות דמויות לחיקוי עבור הילדים. הדרך בה הן מתמודדות במצב לחץ מלמד ילדים איך להתמודד. לכן נדבר על המצב, נציג את העובדות ומה ניתן לעשות. את מה שניתן נעשה יחד עם הילדים תוך רגישות לחוויה שהם עוברים והמללה של הרגשות.

 

התוצאה של התנסויות אלה תהיה פיתוח היכולת של הילדים לנטר מצבים ולפתור בעיות וכך לפתח חוסן שיסייע להם לאורך החיים.

 

ד"ר גלית זנו

מנהלת פדגוגיה ומו"פ

 רשת "התחלה חכמה"